זה מדהים איזו כברת דרך עברה. כשהתחלתי להשתמש ב־Vim כבר היתה תמיכה בפלאגינים, אבל היה צריך להתקין אותם ידנית מ־tarballs, והם זיבלו את אותו המרחב של תתי־ספריות (במקום שכל אחד ישמר עצמאית כמו היום). כדי להסיר, היה צריך לעבור קובץ־קובץ ולמחוק (ולהזהר לא למחוק את הקבצים האחרים). גם עדכונים לא היו פשוטים.
וההגדרות הדיפולטיביות הכילו כל מני דברים מוזרים שדי כולם שינו, ברמה הבסיסית ביותר של איך ש־Vim מתנהג.